ביאור יש"ר על התורה, במדבר לד:יא

מקדם לעין, אילו היה עין שם מקום, לא היה ראוי לבא בה"א הידיעה, אלא מקור נהר אחד והתחלת מבועו נקרא עי"ן בל"הק, וכאן אמר לעין בה"א הידיעה לרמוז אל מקור הירדן הנודע, ודע כי שני מקורות יש לירדן במקום מבועו אשר ביניהם היתה עיר דן, כמו שכתבתי (בראשות י"ד י"ד), ושתי המקורות יתחברו יחד טרם יכנס הירדן אל מי מירום הנהרא בלשון העמים [Lacus Sunoconites], ואחד משני המקורות האלה נקרא [Dapbue], וזה הוא שקראו הכתוב כאן עין, ואמר מקדם לעין כי גם המקור הזה מארץ ישראל הוא, והמצר הולך למזרחו:

וירד הגבל, כל שהגבול הולך מצפון לדרום הוא הולך ויורד:

ומחה, לשון הכאה, כמו ימחאו כף (ישעיה נ"ה י"ב), הנגיעה בדוחק נקראת בלשון הכאה, והכונה שהגבול יורד משפם ובא עד כתף ים כנרת, ושם כתף הים הוא הגבול:

קדמה, שהיה ים כנרת תוך לגבול במערבו, והגבול במזרחים כנרת ומשם יורד אל הירדן, והירדן מושך ובא מן הצפון לדרום, באלכסון נוטה מעט לצד מזרחה של א"י כנגד כנרת, עד שנופל בים המלח, ושם כלה הגבול בתוצאותיו אל ים המלח, שממנו התחלת מצר מקצוע דרומית מזרחית, הרי סובבת אותה לארבע רוחותיה: