ביאור יש"ר על התורה, במדבר לא:נ

ונקרב את קרבן ה', הקרבן הזה לא היה בעבור שלא ישלוט בהם נגף אחר שנמנו, ע"פי הצווי ונתנו איש כופר נפשו לה' בפקוד אתם, כי א"כ איך נתנו יותר ממחצית השקל לגלגולת והתורה אמרה העשיר לא ירבה והדל לא ימעיט, והם היו י"ב אלף איש ונתנו ט"ז אלף שבע מאות וחמשים שקלים, והיה ראו שמשה יחזיר להם העודף, אלא זה היה קרבן נדבה כי בראותם הנס הגדול שעשה להם ה"ית שלא נפקד מהם איש נדבה רוחם להביא קרבן לכבוד ה' המפליא עמהם ומה שקראו אותו כפרה הוא על דרך שאמרו חז"ל (שבת דף ס"ד ע"א) אמרו לו אם מידי עבירה יצאנו מידי הרהור לא יצאנו:

אשר מצא, במלחמה:

אצעדה, תכשיט הרגל, שכן משמע לשון צעד, והאל"ף נוספת, וכן ת"י הפארים והצעדות (ישעיה ג' כ'), ושירי רגליא, ואולם מדכתיב ואצעדה אשר על זרועו (שמואל ב' א' י'), משמע שיש גם חלי הזרוע הנקרא כן, אולי בעבור שהוא עשוי על תכונת אותו של רגל:

צמיד, של יד:

עגיל, באזנים, שכן כתוב ועגילים על אזניך (יחזקאל ט"ז י"א), אולי נקרא כן בעבור היותו עגול:

וכומז, י"א תכשיט לזרוע וי"א לחזה: