ביאור יש"ר על התורה, במדבר ג:מא

תחת כל בכר בבני ישראל, הנה הבכורות נתקדשו לגבוה מעת שצוה קדש לי כל בכור בבני ישראל באדם ובבהמה (שמות י"ג ב'), ושם צוה על פדיונם, אבל היו בכורים רבים בישראל ולא נפדו עד הנה, לפי שעדיין לא נאמר למי יהיה הפדיון ועדיין לא נצטוו על מתנות הכהונה, והיו א"כ עומדין בקדושתן והיתה בידם עבודת הקרבנות כדברי חז"ל ועתה צוה להחליפם בלוים והוא פדיונם, וצוה שיפדו הנותרים בנתינת חמשת שקלים לאהרן ולבניו כאשר היא מצוה לדורות:

ואת בהמת הלוים, אע"פי שאין הבכור עושה תמורה, גזירת מלך היא כאן שיהיה צאן ובקר של הלוים תחת בכור כל בהמה טהורה ופטר חמור בבני ישראל: