ביאור יש"ר על התורה, במדבר כה:ו

והנה איש מבני ישראל בא, כאשר נאספו שופטי העדה פתח אהל מועד לעשות כדבר משה, קרה המעשה הרע הזה, וזה טעם מלת והנה:

ויקרב אל אחיו, המנוול הזה לא די שלא נתחבר עם שאר השופטים לעשות משפט בנצמדים בהיותו נשיא בית אב לשבטו, אלא במרד ובמעל הקריב מדינית אחת אל אחיו בני שמעון להחטיאם בה, ולא ירא אלהים בראותו מגפת העם ולא כסתה כלימה פניו ממשה רבינו העומד שם ולפי שהיו העם בוכים ונרתעים לאחוריהם, כי יראו לנפשם מחרון אף ה' ומדין השופטים, נתעורר הוא בעצמו לחטוא בה בפומבי, ואע"פי שהכתוב לא הזכיר חטאו בפירוש, הנה מובן הוא מתוך הסיפור שאמר ויבא אחר איש ישראל אל הקבה: