ביאור יש"ר על התורה, במדבר כד:ב

שכן לשבטיו, ראה כל שבט ושבט שוכן לעצמו ואינן מעורבין:

ותהי עליו רוח אלהים, רוח נבואה ממש, כמו שכתוב רוח ה' אלהים עלי (ישעיה ס"א א'), ולפי שעה באה רוח ה' לפעמו בפעם הזאת בלבד, ונהפך והיה לאיש אחר, עד שבאותו רגע סרה ממנו כל שנאה שהיה בלבו על ישראל, ובנפש חפצה ברך אותם בהצלחות גדולות ונפלאות, כי רוח ה' המרחפת בקרבו עשתה זאת, ועם זה נבין איך שרתה ר"הק על אותו רשע כי באותה שעה בלבד כשר היה: