וממתנה נחליאל זהו המסע השלישי שבו חנו לעיי העברים, וקראוהו נחליאל, כלומר נחלת אל לישראל:
ומנחליאל במות, קראו לנחל זרד במות, לשון שאת וגדולה, כדרך והרכבתיך על במותי ארץ (ישעיה נ"ח י"ד), וזה הפך ממה שהיה המקום ההוא, כי נחל זרד היה מקום שפל ונמוך, ונהפך להם הבקעה לרכסים, כדרך כל גיא ינשא: