ביאור יש"ר על התורה, במדבר כ:ו

ויבא משה ואהרן מפני הקהל, כשמוע משה מריבת העדה חרה לו מאד ונתרשלו ידיו מלהתפלל בעדם, כי ראה שהם עם קשה עורף ואין ה"ית סולח להם עוד, כמו שקרה קודם לכן במעשה קרח ולמחרתו כשאמרו אתם המיתם את עם ה', שבשני פעמים אלו נענשו מיד אחרי פשעם, לכן חשב משה שבלי ספק יענשו גם עתה, והלך אל אהל מועד לשמוע מה יעץ ה' עליהם:

ויפלו על פניהם, מרוב היגון והמצוקה בחשבם כי עתה יפקוד ה' על עון העם: