ביאור יש"ר על התורה, במדבר טז:ז

והיה האיש אשר יבחר ה' הוא הקדוש, ולא פירש באיזה אופן יכירו מי הוא האיש אשר בו יבחר ה', ואין ספק שיהיה זה ע"י אות יוצא מדרך הטבע, אבל באמרו והיה האיש, רמז להם שרק אחד יזכה לכהונה גדולה, והשאר יענשו, ובסמוך פירש להם יותר שיהיה ענשם במיתה:

רב לכם בני לוי, מאחר שרק אחד יהיה הקדוש, א"כ אתם מבקשים יותר מהראוי כי א"א שתהיו כלכם כהנים גדולים: (ח)

ויאמר משה אל קרח שמעו נא בני לוי, למעלה דבר אל כל הנקהלים בכלל, ועתה ידבר רק עם שבט לוי אשר היו מתקנאים בכהונת אהרן, והסב הדיבור אל קרח לפי שהוא היה ראש לכל בני לוי הנקהלים, וכונת הדיבור הזה להוכיח לפניהם בטענות חזקות כי רעה גדולה הם עושים בבקשם הכהונה ושהם חוטאים הרבה נגד ה', ולכן טוב שיחדלו מעשות זאת טרם יחרה אף ה' בם, אבל בדיבור הראשון המתחיל בוקר ויודע ה' וכו' לא הוסיף משה דבר מדעתו אלא הגיד להם את דבר ה':