ביאור יש"ר על התורה, במדבר טז:כז

ודתן ואבירם, והנה לא הזכיר עוד און בן פלת כמו שהזכירו בתחלת הענין, כי חזר בו בעצת אשתו שהצילתו כדברי חז"ל:

יצאו נצבים, לא שיצאו מאהליהם לילך אחרי העדה שנתרחקה משם, או ללכת לקראת משה אבל להפך יצאו להלעיג על דברי משה, ולכן קמו ונצבו פתח אהליהם, כלומר אין אנו משגיחים למה שאמר פן תספו בכל חטאותם, אלא נשב בטח בכאן ונראה דבר מי יקום:

ונשיהם ובניהם וטפם, להגיד שגם הנשים והבנים יצאו להלעיג ולכן נתחייבו גם הם כליה: