ביאור יש"ר על התורה, במדבר יד:כב

הראים את כבדי, שנגלה ה' להם במעמד הר סיני, ובשמיני למלואים וכמה פעמים אחרים:

אשר עשיתי במצרים ובמדבר, שנפרע מן המצרים בשפטים גדולים ולעומת זה נתן ד' מתנות טובות לישראל במדבר נערכים לעומת ד' השפטים ההם:

וינסו אתי זה עשר פעמים, כי עון המרגלים היה הנסיון העשירי שבו נסו את המקום, וכבר רמזנו על כל הנסיונות האחרים כל אחד על מקומו ועתה הודיענו הכתוב שכל החטאים שחטאו עד הנה היו נסיונות באמת, ויש הפרש בין עון סתם לעון של נסיון, שכל זמן שהאדם חוטא מתאוה, ובלבו יודע שעושה רע, אע"פי שזדון גמור הוא, אינו מנסה את השם ב"ה, אבל אם הוא מטיל ספק במה שנאמר לו בנבואה, או שמסופק ביכולת ה' או בצדקתו בישרו ובדרכי טובו, אם יקיים השם הבטחתו אם לא, כל מקום שהדבר נוגע בכבוד שמים הרי הוא נסיון, ולכן כשנסוהו עשר פעמים נתמלאה סאתם לבלתי בא אל הארץ הטובה: