ביאור יש"ר על התורה, במדבר י:כט

לחבב בן רעואל, זה יתרו, ואולי כשנתגייר שנו את שמו וקראו אותו חובב מל' חבה, כדרך ולעבדיו יקרא שם אחר (ישעיה ס"ה ט"ו), וכבר ביארנו בפרשת יתרו, שהוא בא אל משה קודם מ"ת ונתערב עם ישראל כל השנה הראשונה, ועתה שהיו נוסעים אל ארץ כנען לא היה בדעת יתרו להתרחק כ"כ מארץ מדין אשר שם משפחתו והוא היה אחד מגדולי העיר, ומשה מרוב חיבתו אותו היה מפציר בו שיבא עמהם:

אל המקום, כי לולי עון המרגלים היו נכנסים אל הארץ מיד:

והטבנו לך, אין הכונה שיתן לו נחלת שדה וכרם בארץ הנבחרת כי לא נחלקה א"י אלא לבני יעקב זרע קודש וזר לא ינחל בתוכם, אבל אמר לו שייטיב עמו בתתו לו מן השלל וכסף וזהב אשר יקחו במלחמה, ולכן לא ידאג לעזוב את ארצו ואת מולדתו וכדי שלא יפחד פן יתגברו אנשי כנען על בני ישראל וינצחו אותם במלחמה הוסיף לומר

כי ה' דבר טוב על ישראל, כלומר כבר הבטיחנו השם להיות עמנו ולתת את כל אויבנו אלינו עורף, וכשיקים ה' עמנו את דברו הטוב אשר דבר, ניטיב גם עמך