ביאור יש"ר על התורה, ויקרא ז:כא

ונפש כי תגע, למעלה דבר בטומאת עצמו כמו זב ומצורע, וכאן בטומאות קלות טומאת ערב:

בכל טמא, בכל בעל חי טמא, אבל אוכלין ומשקין וכלים אינן מטמאין אדם:

בטמאת אדם, שנגע בזב בזבה במצורע או בטמא מת ונדה ויולדת:

בבהמה טמאה, כולל כל טומאת נבלה, בין טהורה לאכילה בין טמאה:

שקץ טמא, כל שקץ טמא לאכילה, והן השרצים המטמאים במותן הנזכרים בפרשת שמיני: