ביאור יש"ר על התורה, ויקרא ז:יב

אם על תודה יקריבנו, שרשו ידה, וכולן שהן משורש זה על ההודאה, פעמים מודה כי ה' טוב וישר כמו הודו לה' כי טוב (תהלים ק"ו א'), פעמים מודה על עצמו כי לא טוב עשה, כמו אודה עלי פשעי לה' (שם ל"ב ה'), ופעמים נמלט מצרה ומודה כי השם גאל אותו ופדה נפשו מרעה וזובח להודאה, כמו ארבעה שצריכין להודות, שבכלן נאמר יודו לה' חסדו (שם ק"ז ח), סמך ויזבחו זבחי תודה, ועל זה אמר אם על תודה יקריבנו, שניצל מצרה, ורוצה להודות לה' חסדו, וזובח שלמי תודה, הם טעונות לחם האמור בענין:

זבח התודה, הוסיף מלת זבח, כי כל זבח סעודה, שקורא לאחיו ורעיו לאכול מזבחו, לספר להם חסדי ה', וכאומרו ויספרו מעשיו ברנה, ויהללוהו וכו':

בלולת בשמן, בעודן סלת, וענינו חלות אפויות מסלת בלולה בשמן:

וסלת מרבכת, לחם חלוט ברותחין כל צרכו: