ביאור יש"ר על התורה, ויקרא ה:כד

או מכל אשר ישבע עליו לשקר, כלן החזיר הכתוב לבד תשומת יד, ונוכל לומר שעליו כתוב או מכל אשר ישבע, ולפי שיש בתשומת יד פרטים רבים כל מיני משא ומתן שבין בני אדם, אמר או מכל אשר ישבע וכו':

ושלם, לאחר שכפר ונשבע אבל כפר ולא נשבע אינו בחומש ואשם, ואמר ושלם אחר שאמר למעלה והשיב, ואין הכוונה שצריך הפקדון או הגזילה בעין, וגם ישלם דמיה וחומשה, כדרך הגנב שמשלם תשלומי כפל, אבל אמר והשיב את הגזלו או הפקדון או האבדה בעין, ואם איננה ישלם אותו בממון:

בראשו, העיקר והוא הקרן, כמו הראש שהוא עיקר החי, ובלע"ז קאפיטאל:

וחמשתיו, לשון רבים, כי ושלם אותו שב על כל אחד ואחד של האמורין בענין, חמשיתיו שב על כולן, כלו' חמשיתיו של כל אחד מהן, ללמדנו שכלן שוין זה לזה ענין החומש, הלואה הקלה כגזלה החמורה:

לאשר הוא לו, למי שהממון שלו כדי שלא תחשוב, שישלם הקרן לבעל חובו, והחומש להקדש כמו הקרבן, לכך אמר לאשר הוא לו למי שחייב לשלם הקרן, יתן גם החומש:

ביום אשמתו, ביום שמכיר חטאו ומאשים עצמו: