ביאור יש"ר על התורה, ויקרא ד:כב

אשר נשיא יחטא, אשר יחטא הנשיא, וכאילו אומר, אם אשר יחטא הוא נשיא:

נשיא, הוא המלך:

ה' אלהיו, לפי שהמלך מיוחד מכל העם ברוח אלהים שעליו, אמר אלהיו בכינוי, ומצינו לשון זה גם אצל הנביאים:

יאשם, כשנודע לו חטאו מאשים עצמו ורוצה להתכפר כי השגגה גם היא לאשמה תחשב, שאם היא שגגת מעשה, סבור שהוא היתר והוא חלב וכיוצא, לא היה לו למהר ולאכול או לעשות טרם ישאל על הדבר, ואם סבור שהוא מותר, כל שכן ששגגת תלמוד עולה זדון, והיה לו לשאל את פי מורה, ולכן יאשם עצמו על שגגתו: