ביאור יש"ר על התורה, ויקרא כז:ט

ואם בהמה, אע"פי שהנודר ערך נפשות משלם דמים, וכן המקדיש בית ושדה וכיוצא, גואל מן ההקדש בדמים והמוקדש יצא לחולין, אין הדין כן במקדיש בהמות הראויין להקרב על גבי המזבח, אלא אם הקדישן, כל אשר יתן ממנו לה' להקדש, יהיה קדש ולא יצא לחולין בגאולת דמים, אלא הפודה אותה מן ההקדש משלם דמיה להקדש, והיא תקרב על גבי המזבח, אם זכר תקרב עולה, ואם נקבה זבחי שלמים: