ביאור יש"ר על התורה, ויקרא כז:כג

וחשב לו הכהן, לענין הגאולה המכירה דינה כדין מקדיש שדה אחוזה שאמר למעלה (פסוק ט"ז וי"ח),

את מכסת, מלת מכסת כמו חלק, וענינו חלק הערך של חמשים שקל כסף המגיע לשנים הנותרות, שקל ופונדיון לכל שנה:

הערכך, הערך האמור למעלה והיה ערכך וגו' בחמשים שקל כסף, ועל כן באה הה"א הידיעה, ויפה תתפרש לפרושינו על מלת ערכך, שהכ"ף כמו כך או ככה, שאילו הכ"ף כנוי לא תתכן ה"א ידיעה עם הכנוי, וא"כ בשתי מלות מכסת הערכך כולל הכתוב כל האמור למעלה בגאולת שדה אחוזה:

ונתן, שב על שדה אחוזה ועל שדה מקנה, שכסף ערך שתיהן יהיה לגזבר להקדש בדק הבית לא לכהן:

ביום ההוא, שיתננו, בין שנותן ערך שלם בין שגואל אחר היובל ונגרע מערכו, תמיד הוא קדש לה':