ביאור יש"ר על התורה, ויקרא כז:ב

כי יפלא, פירשנוהו (לעיל כ"ב כ"א), שיפליג לנדור נדר זר ונפלא שהוא ערך נפשות כי מנהג הנודרים שידרו עולה ושלמים או ממון לבדק הבית:

נדר, הערכין הם נדרים גמורים, שיחייב עליהן משום לא יחל דברו, ולא תאחר לשלמו, ומשום כל היוצא מפיו יעשה:

בערכך נפשות לה', מה היא ההפלאה והזרות, שנודר לתת לה' ערך נפשות, ומלת בערכך פירשנו (לעיל ה' ט"ו), שהיא מלה מורכבת מן ערך ומן כה או ככה, והוא כמו ערך כך:

והיה ערכך, אם יהיה נדר של הנודר הזה על זכר מבן כ' עד בן ס', שאמר עליו יהא ערכו עלי:

והיה ערכך חמשים, ערך כך שנדר זה האיש, יהיה חמשים שקל כסף, ואינו דומה ערך זה לאומר דמיו עלי, שאז שמין אותו כעבד הנמכר בשוק, וכאן בין שהוא יוקר בין שהוא זול, כפי שניו הוא הערך הקצוב עליו בפרשה זו: