ביאור יש"ר על התורה, ויקרא כז:יב

והעריך הכהן אתה, כמה היא שוה להמכר לצורך חולין, והקונה נותן הדמים הללו להקדש, והיא יוצאת לחולין:

בין טוב ובין רע, בין טובה לאכילה או למלאכה, ובין רעה וכחושה, שאי אפשר לומר לענין מום, שהרי בבעלת מום הכתוב מדבר:

כערכך הכהן, ואפילו סוחרי בהמות אומרים שהיא שוה יותר, נמכרת על פי ערך הכהן, וכן אין לגרוע מערכו, וגזירת הכתוב הוא: