ביאור יש"ר על התורה, ויקרא כו:ה

והשיג לכם דיש את בציר, כל כך תרבה הארץ תבואתה עד שתהיו עסוקין בדישת התבואה הנקצרת בניסן עד זמן שתבצרו כרמיכם, שהוא סוף הקיץ, ומלת לכם, כלומר לכם עמי השומרים תורתי:

ובציר, נגד ועץ השדה יתן פריו, שיהיו פירות האילן כל כך מרובות, שהבציר שהוא בסוף הקיץ ישיג ויגיע עד זמן הזרע שהוא בחורף:

ואכלתם לחמכם לשבע, שתשבע נפשם ולא תבקש עוד דבר, כי לפעמים גם ברוב התבואה יאכלו לחמם בעצבון, ויבקשו דברים אחרים שאין ידם משגת אותם ויצטערו:

וישבתם לבטח בארצכם, שלא תצטרכו לעקור דירתכם, ללכת אל ארץ אחרת מפני הרעב כמו אלימלך בימי השופטים, או מפני מחסור כל דבר, כי בברכת הארץ גם הון ועושר תשיגו, ובזה השלים סדר הברכה שהיא לעומת קללת הרעב: