ביאור יש"ר על התורה, ויקרא כו:ל

את במתיכם, שהעמדתם עליהם יראתכם, ולא תאמרו כשאבטל מכם ע"ז, אקרב אתכם אלי, אלא ונתתי את פגריכם על פגרי גלוליכם, אשמיד הנעבדים עם עובדיהם, ואז תתמלא סאתכם, וגעל נפשי אתכם, שאסלק שכינתי מכם, ועוד שאר הקללות האמורות לפנינו שאין למעלה מהן, וכל זה נתקיים בנו, ואחרי חרבן בית ראשון הכרית השם ע"ז מעמו ישראל, כי מיום לכתם בגלות בבל עד היום לא מצינו שעבדו ישראל עוד ע"ז, אבל געלה נפשו בנו, והיינו לחרפה ולשמה בגוים:

חמניכם, מגזרת חמה, בתים העשויים להשתחוות לשמש, והנו"ן נוסף:

פגריכם, גוף המת נקרא פגר מלשון אשר פגרו ללכת אתו (שמואל א' ל' כ"א), שהיא הבטלה, כי האדם בחייו יעבוד ויעמול, וכשמת הוא פגר ובטל מכל מלאכה ומעשה, וכן פגרי גלוליכם, שכאשר ישמדו ויכרתו, יהיו פגרים בטלים מהעבד ומהכרת:

גלוליכם, שם גנאי לע"ז, מגזרת כאשר יבער הגלל (מ"א י"ד י'):