ביאור יש"ר על התורה, ויקרא כו:כו

בשברי לכם מטה לחם, כשתאספו אל הערים לא תספיק התבואה למאכל האנשים שבעיר, ויבואו עליכם כאחת מכת חרב דבר ורעב, ורעב זה קשה מרעב האמור למעלה, שבהיות הרעב מעוצר שמים, אפשר להביא תבואות מחוץ למדינה, או לפזר רגליו ללכת חוצה לארץ, ורעב זה רעב של מהומה, שהאויבים מבחוץ ואין יוצא ואין בא בעיר:

מטה לחם, כמו המטה שהאדם חסר כח נשען עליו, כן הלחם משען לאדם להשיב נפשו אליו:

עשר נשים, כלומר הרבה:

בתנור אחד, לפי שאין לאשה אחת כי אם מעט לחם, ולא תוכל כל אחת למלא את התנור פת:

והשיבו לחמכם במשקל, כל כך יהיה חוסר לחם שכל אחד יפקיד גם על דבר מועט, וכשיחלקו באומד יירא שלא יבוא חלקו לידו, ויצטרכו להשיבו במשקל, ובשנת שובע אין אדם מקפיד עליו ויחלקו באומד:

ואכלתם ולא תשבעו, הפך ממה שנאמר בברכה ואכלתם לחמכם לשובע: