ביאור יש"ר על התורה, ויקרא כו:יז

ונתתי פני בכם, פירשנוהו (לעיל י"ז י'), אע"פי שהאויבים שוללים אתכם, לא אנקם מהם, אלא אתן פני בכם, שאם תעלו עליהם להציל ארצכם מידם, תנגפו לפני אויביכם, וזוהי תולדות חרב, אבל קלה, כדרך הנלחמים שהמחנה האחת גוברת על השניה, והאויבים המצליחים יקחו השלל וילכו להם:

ורדו בכם שנאיכם, זהו ענין אחר, ולכן הפסיק בעל הטעמים תחת אויבכם, וכולל שנאת החיה, וזהו תולדת משפט חיה רעה כי יש הבדל בין אויב לשונא, אויב נופל על המכוין להשחית ולהמית, ונכתב כאן על המלחמת, ושונא נופל גם על הבוזה חבירו ואינו אהוב לו, ואמר כאן שתהיה ממשלת אויביכם מוטלת עליכם, וישימו עליכם מסים וארנוניות, וזה כולל גם כן תולדת הסדר החמישי שהוא סילוק שכינה וגלות, שאין אלהים מושיע אותם, כאילו אינו שוכן בישראל, אבל קלה שבצרתם יצעקו אל ה' ויקם להם מושיע, כמו שקרה פעם אחר פעם בימי השופטים:

ונסתם, כל כך תהיה אימת שונאיכם אליכם, שאם ישלחו אנשים לארציכם, תנוסו מפניהם, ואם אין בלבם להרע עמכם, וזהו ואין רודף אתכם, וכל האמורים הם בהלות המשבשות הדעת, ולא ראשי משפטים קשים שיזכרם אח"כ, רק להחרידם שישובו אל ה':