ביאור יש"ר על התורה, ויקרא כה:מא

ויצא מעמך היא ובניו עמו, לא יאמר לו רבו אתה נמכרת לי ואני חייב לשלחך חפשי ביובל, הנח לי בניך שכלכלתים עד היום, ואכלכלם מכאן ואילך שיעבדוני במקומך, שהרי הם לא נמכרו לי, אלא חייב לשלח אותו ואת בניו עמו ביובל:

ואל אחזת אבתיו, לפי פשוטו אם היה לו אחוזה, ומכר אותה בעניו, ואח"כ העני יותר ומכר עצמו, כשיוצא ביובל ישוב אל משפחתו להיות חפשי כמוהם, וגם ישוב אל אחוזתו היוצאת מיד הקונה ביובל, שלא תאמר לפי שזלזל בעצמו ונמכר לעבד אינו ראוי עוד שתהיה לו אחוזה בארץ כשר ואדון, אלא גם לאחיזת אבותיו הנכבדים ישוב: