שש שנים, יפרש מה היא שביתת הארץ, ואמר שדך לא תזרע וכו', לא שתשבות מכל מלאכה שעושין בקרקע, כגון לחפור בורות או לעדור בהרים, אלא תשבות מחרישה וזריעה ודומיהן:
תזמר כרמך, תקצץ זמורותיו:
ואספת את תבואתה, זהו הקציר לשדה, והבציר לכרם, שאוסף תבואת הארץ שצמחה בשנה ההיא אל הגרן ואל היקב, וזה אסור בשביעית: