ביאור יש"ר על התורה, ויקרא כה:כז

וחשב את שני ממכרו, כמה שנים היו עד היובל כך וכך, כמה מכרתיה לך כך וכך, עתיד היית להחזירה ביובל, נמצאת קנית מספר התבואות, כפי חשבון של כל שנה, אכלת אותה שלש או ארבע, הוצא את דמיהן מן החשבון וטול את השאר, וזהו והשיב את העודף בדמי המקח על האכילה שאכלה, ויתנה ללוקח:

לאיש אשר מכר לו, דהיינו לקונה:

ושב לאחזתו, חייב לשוב לאחוזתו, שאע"פי שהוא עצמו מצא כדי גאולתו וגאל שדהו, אין לו רשות לגאל מיד לוקח זה ולמוכרה לאחר, אלא ושב לאחוזתו: