ביאור יש"ר על התורה, ויקרא כה:כה

כי ימוך, שרשו מכך, כמו וימכו בעונם (תהלים ק"ו מ"ג), וענינו שישפל וירד ממצבו, ואבד ממנו מקצת עשרו, אפילו נשאר לו קצתו וחז"ל השתמשו בשורש זה ואמרו גבוה ונמוך, ואין כן הדל, כי הוא חסר כל:

ובא גאלו, הפרשה מדברת במוכר שני תבואות עד היובל, שמותר לקרוב או הוא עצמו לגאל שדהו מיד הקונה, ואינו יכול לעכב ולומר מספר שנים מכרת לי אלא גואלה מידו מיד, ולפי שקרובי האדם מצטערים בצרתו, וחפצים להצילו ממנה, נקראים גואליו:

וגאל את ממכר אחיו, לא אמר את אחוזת אחיו, כי לא מכר את האחוזה עצמה, אלא התבואות, וזהו שאמר את ממכר אחיו, הדבר שמכר לאחיו: