ביאור יש"ר על התורה, ויקרא כה:כג

והארץ לא תמכר, ליתן לאו על חזרת שדות לבעלים ביובל, שלא יהא הלוקח כובשה:

לצמתת, לחלוטין, כמו יצמיתם ה' אלהינו (תהלים צ"ד כ"ג), שלא יחיו עוד, וכן מוכר לצמיתות לא תשוב אליו עוד:

כי לי הארץ, אני אדון הארץ, ובידי לצוות מה שאני חפץ בו:

כי גרים ותושבים אתם עמדי, זהו ענין אחר, שמא תאמרו הרי נתת לנו הארץ לאחוזת עולם, ואנחנו אזרח הארץ, על כן אמר אע"פי שכנגד שאר העמים אזרח הארץ אתם עמדי אתם גרים ותושבים כי לי הארץ, ואתם דומים לגרים שבאו מארץ רחוקה, ואדוני הארץ הרשה אותם להיות תושבים בארצו, וכן הוא באמת כי האדם דומה בארץ לגר, כי כשמתו ממעל, וירד ממקומו למטה לשבת בארץ, כמו שכתבתי על פסוק ימי שני מגורי (בראשית מ"ז ט'):