ביאור יש"ר על התורה, ויקרא כג:לז

להקריב אשה לה', אין זה פירוש של תקראו אותם מקראי קדש, שהרי בר"ח ג"כ אשה לה', ואינו בכלל מקראי קדש וכן ח"ה אלא להקריב כמו ולהקריב וכך פירושו, כל המועדים הנזכרים הם מועדי ה', קצתן תקראו אותם מקרא קדש, כמו שבת ויום א' וז' של חג המצות ור"ה וכו', וקצתן הן מועדי ה' להקריב בהן אשה לה', לא שהן מקרא קדש, כמו חול המועד של פסח ושל סכות וי"ד לחדש ניסן, אבל כלם מועדים להקריב בהן אשה לה':

עולה ומנחה, אפשר שהכתוב יכלול קרבנות המוספים וגם הקרבנות שפרט כאן, ולפי זה עולה יכלול גם כבש הבא עם העומר ופר ואלים של חג השבועות, ומנחה יכלול גם מנחת העומר ומנחה חדשה מלבד מנחת נסכים, וזבח יכלול החטאות, כי לפי שבשרן נאכל לכהנים נקראים זבח, ועוד יכלול גם קרבן פסח, ונסכים יכלול גם ניסוך המים בסכות, הכל דבר יום ביומו, שכל אחד מאלו ושל מוספין צריך להקרב ביומו הקבוע לו, הא אם עבר יומו בטל קרבנו: