ביאור יש"ר על התורה, ויקרא כג:ל

והאבדתי את הנפש ההוא, לפי שהוא אומר כרת בכל מקום, ואיני אומר מה הוא, אם כרת ממש כענף הנכרת מן השורש שלא ישוב אליו עוד וייחר ויפסד, או כמו ספר כריתות (דברים כ"ד א'), שמתרחקין זו מזו, ואפשר לשוב, כשהוא אומר והאבדתי למדנו שאינו כריתה ובטלה, אלא אבדון, כדבר שנאבד שמתרחק וחוזר ונמצא, כמו ובאו האובדים בארץ אשור (ישעיה כ"ז י"ג), כי רחום וחנון ה', ואחר כלות עונש הכרת שתאבד הנפש מעמה, ישוב וירחם עליה, ואיך כל הכריתות אבדן ממש, והרי שנינו כל ישראל יש להם חלק לעולם הבא, לבד מאותם השנויים שם, אבל חייבי כריתות בכלל כל ישראל הן: