ביאור יש"ר על התורה, ויקרא כב:ג

אשר יקרב, אין קריבה זו אלא אכילה, ואין לפרשו על הנגיעה, שהרי בפסוק הסמוך אמר בקדשים לא יאכל, ואם כאן חייבו על הנגיעה, אין צורך לחייבו אח"כ על האכילה, אבל לפי שאמר למעלה וינזרו, שהיא ההרחקה אפילו מגעת בם, אמר עתה אשר יקרב, שהיא הפך מן הנזירה, ואח"כ פירש שהקירבה האמורה כאן ענינה שיקרב לאכול מהם:

וטמאתו עליו, הטומאות מפרש בסמוך:

מלפני, ממקום הקודש, מעון לשאר הנפשות, וכן מלפני ה' הוא בורח (יונה א' י'), שיצא מא"י: