ביאור יש"ר על התורה, ויקרא כא:כ

גבן, קרוב לגזרת הרים גבנונים, והוא הקפח שזכרו חז"ל:

דק, קצר קומה:

תבלל בעינו, שהלובן שבעין בלול עם השחור:

גרב, זו החרס, שחין יבש מבפנים ומבחוץ:

ילפת, היא חזזית המצרית, והוא לח מבחוץ ויבש מבפנים, ובמקום אחר אומר ובגרב ובחרס, קורא לילפת גרב: לפי שסמוך אצל חרס, וכשסמוך גרב לילפת הוא החרס:

מרוח אשך, יתכן שהוא החולי הנולד באשכים מחמת הרוח שבהם כדעת ר"ע (בכורות פ"ו), ועי"כ נמשכים בני מעיו ונופלים בכיס, והוא חולי נהוג בזקנים, וכן דעת הרמב"ן ז"ל: