ביאור יש"ר על התורה, ויקרא ב:יב

קרבן ראשית תקריבו, אל תאמר שלא אסרתי לך החמץ אלא במנחת נדבה, ולא מנחת חובה שצויתיך להביאה חמץ, אלא אע"פי שקרבן ראשית תקריבו אותם לה':

אל המזבח לא יעלו לריח ניחח, שאם העלה כזית משתי הלחם או מדבש הבכורים אל המזבח עובר בלאו כאילו הקריב מנחת חמץ מחולין נדבה למזבח:

קרבן ראשית, נקראו שתי הלחם קרבן ראשית לפי שהיא המנחה הראשונה מן התבואה החדשה, ויראה לי שבכלל קרבן ראשית גם לחמי תודה, כי כל המורם להנתן להכהן ראשית הוא כי תחלה תורם התרומה ואח"כ יאכל הנשאר לכהנים, ובלחמי תודה נאמר והקריב ממנו אחד מכל קרבן תרומה לה' לכהן הזורק את דם השלמים לו יהיה (להלן ז' י"ד) דומה לשתי הלחם ולבכורים הנתנין לכהן, וא"כ נכלל בכלל קרבן ראשית, שאפילו מאותה תרומת חמץ הניתן לכהן, לא יעלה ממנה דבר על המזבח:

לה', תביאו אותם בעזרה לתנופה, ולא לקרבן המזבח: