ביאור יש"ר על התורה, ויקרא יט:יא

לא תגנובו, זהו העיקר הששי, והוא על דברים שבין אדם לחבירו, שיתקדשו מדרכי התאוה והחמדה, והכתוב מדבר בגונב ממון, ולמד מענינו:

ולא תכחשו, פירשנו לעיל (ה' כ"א):

ולא תשקרו, כל מי שאינו נוהג עם חברו כהוגן הולך עמו בשקר, וכשהוא בבנין הכבד ענינו שעושה שקר בדבר פיו, וכן כאן אם הבטחת לחברך באמונתך, לא תשקר באמונתך ובדבריך: