ביאור יש"ר על התורה, ויקרא יד:ג

ויצא הכהן, לפי שהמצורע יושב בדד מחוץ למחנה, פעמים שמתרחק כמה פרסאות מן העיר למצוא לו מושב בימי חלוטו, ואין הכהן חייב ללכת אליו שם, אלא והובא אל הכהן, המצורע בא עד לפני שער העיר, ולפי שאסור עדיין ליכנסאל המחנה, צריך הכהן לצאת אליו, וזהו ויצא הכהן וכו':

וראה הכהן, יתבונן בנגע ובסימניו:

והנה, כשיתברר לו שכן הוא שנרפא הנגע:

נרפא נגע הצרעת מן הצרוע, ולא אמר נרפא הצרוע, כי אע"פי שעדיין הצרעת בגופו כשיש בו סימני טהרה, נרפא הנגע: