ביאור יש"ר על התורה, ויקרא יא:מא

וכל השרץ, למעלה זכר שמונה שרצים המטמאין במותן, ועתה בא ליתן ל"ת על אכילת השרצים, ואין יוצא מן הכלל, בין שמונה המטמאין בין חביריהן שאינן מטמאין בין רוחשים בין הולכים על רגליהם, כלם שקץ הם ואסורים באכילה:

השרץ על הארץ, למעלה אסר שרץ המים שאין לו סנפיר וקשקשת, ולפי שכל אשר במים בין טהורין בין טמאין נקרא שרץ, כמו שאמר ישרצו המים (בראשית א'), לכן כאן שהזהיר על כל השרצים, הוצרך להוסיף השורץ על הארץ להוציא שרץ המים שיש לו סנפיר וקשקשת: