ביאור יש"ר על התורה, ויקרא יא:ב

זאת החיה, מלת חיה כוללת כל המינים, מאדם ועד בהמה ועד עוף ורמש, הכל נפש חיה, ומכל מיני הבע"ח זאת נפש חיה אשר תאכלו:

מכל הבהמה, מלת בהמה כוללת ג"כ המינים כלם ההולכים על הארץ זולת האדם, כמו אדם ובהמה תושיע ה' (תהלים ל"ו ז'), ועתה שנאמר מכל הבהמה, ידענו שאין האדם בכלל ענין הפרשה, ואין בו אפילו איסור דבריהם:

על הארץ, לפי שכדוגמת הבע"ח הטהורין שבארץ, יש גם בים, אל תחשוב שגם הם מותרין לאכול, אמר על הארץ, אבל אותן שבים כלם אסורין, זולתי דגים שהן בעלי סנפיר וקשקשת: