ביאור יש"ר על התורה, ויקרא יא:יג

ואת אלה תשקצו מן העוף, אצל בהמה אמר זאת החיה וכן בדגים את זה תאכלו, וכן בשרץ העוף המותרין אך את זה תאכלו, זה וזאת על הסימנים, כלומר המסומן מהן בסימנים אלו תאכלו, וכשזוכר פרטים בשמותם אמר אלה, כמו בעופות טמאין ובחגבים טהורין:

לא יאכלו, אבל בהנאה מותרין:

הנשר, ידענו שאין אנו בקיאים בשמות העופות ולא בסימניהם, וכבר הסתפקו קדמונינו בקצתם, ובתרגומי הלכתי בעקבות המתרגם האשכנזי לא לחתוך הדין על פיו, או להכריע שכן הדבר בלי ספק, שגם הוא הודה שהוא מסופק בדבר, ובענין איסור והיתר מוטב להחזיק בספק מללכת אחר סברא אחת כשיש סברות אחרות מנגדות לה כדי שלא נבוא לאסור את המותר ולהתיר את האסור, אכן כדי שלא להניח השמות בלי תרגום כלל, כתבתי דרך סברא בעלמא את הישר בעיני, לא כמחליט ואם יש ספק בלבך כלך לדרך אחר: