ביאור יש"ר על התורה, ויקרא י:ו

אל אהרן ולאלעזר ולאיתמר, לשלשתן צוה כל האמור בענין, ולהלן נצטוה עליהן הכהן הגדול לבד, שנאמר והכהן הגדול מאחיו וכו' את ראשו לא יפרע ובגדיו לא יפרום, ומן המקדש לא יצא(כ"אי') שלא יניח עבודה ויצא, אלא יעבוד אונן, אבל כהן הדיוט מותר בשלשתן, ומחלל עבודה באנינות, וכאן הזהיר גם לבניו? ואפשר לפי שבני אהרן לבדם נמשחו בשמן המשחה, היה עליהם משפט הכ"ג וגדולתו שמקריבין אוננין, ועל זה אמר כי שמן משחת ה' עליכם, אבל בניהם אינם נמשחים זולתי הכ"הג, לפיכך לדורות כהן הדיוט פורע ופורם ואינו מקריב אונן:

תפרעו, גדול שער בערבוב כאבל, וכן דרך מי שאינו מסתפר ששערותיו משולחים בלי סדר וקשוט ומתנוולים:

לא תפרמו, לא תקרעו כדרך המתאבלים על מת:

ולא תמתו, הא אם תעשו כן תמותו:

ועל כל העדה יקצף, ולא מושך גם על זה, ולא על כל העדה יקצוף, כי אתם תכפרו בעדם, ואם אתם תחטאו ויקצוף עליכם, על כל העדה יקצוף:

ואחיכם כל בית ישראל, שמא תצטערו שאני מצוה אתכם לנהוג כן, וכדי בזיון לאחיכם המתים, שלא יבכו ולא יספדו עליהם, אלא תדעו כי יקרו בעיני מאד, והנני מצוה שיבכו כל בית ישראל על שנסתלקו מהם שני שרי ישראל אלה, ומה שצויתי עליכם הכהנים, הוא בעבור קדושתכם: