ביאור יש"ר על התורה, ויקרא א:ו

והפשיט, יפשיט עורה, כמו ופשט את בגדיו (להלן ו' ד'), כי העור והשער שעליו לבהמה כמו הבגד לאדם:

ינתח אותה, בעודה שלמה, כי תחלה פושט עור כולה, ואח"כ מנתח אותה:

לנתחיה, יחתכנה לנתיחות, וכינוי נתחיה על נתחים שקבל בעל פה שתנותח להן העולה, והן המפורשות במס' תמיד, לא שינתח נתחיה לנתחים:

והפשיט, בעל הקרבן וכן ונתח, ושב על אדם כי יקריב, כמו ושחט, כי הפשט ונתוח כשר בזר: