ביאור יש"ר על התורה, ויקרא א:טו

והקריבו, אפילו תור אחד או בן יונה אחד:

אל המזבח, מלמד שנעשית בראשו של מזבח, לא כשחיטה שהיא על ירך, ולכן הכהן יקריבנו, שאין הבעלים רשאין לגשת אל המזבח, ומליקה עבודת קרבן היא לא כשחיטה ששחיטה אינה עבודה:

ומלק, אין חבר לתיבה זו במקרא וקבלו חכמים ענינה ואמרו שהיא נעשית בעצמו של כהן מול ערפו של עוף, מולק בבשר עד שמגיע לסימנין וקוצצן, ומבדיל את הראש מן הגוף, שהכתוב מצריכו להקטירו תחלה:

והקטיר המזבחה, את הראש לבדו, ואחר ששסע והסיר את המוראה, חוזר ומקטיר את הגוף:

ונמצה דמו, שרשו מצה כמו וימץ טל מן הגזה (שופטים ו' ל"ח), אך שמריה ימצו ישתו (תהלים ע"ה ט'):

ונמצה דמו, קודם לכן כשמולקו מוציא דם כלו, אוחז בראש ובגוף ומוציא דמו, ואין וי"ו ונמנה מהפך לעתיד, אלא וי"ו שמושית היא, והמלה עבר וענינה וכבר נמצה דמו קודם הקטרת הראש:

קיר המזבח, מוצה בראשו של מזבח מעל חוט הסובב והדם שותת למטה על קיר המזבח: