ביאור יש"ר על התורה, בראשית ט:כג

ויקח שם ויפת את השמלה, שם ויפת צדיקים היו כנראה ממה שעשו לכבוד אביהם ואין ספק שבשמעם הנבלה הזאת הוכיחו את חם ואת בנו בעבור רשעתם והכריחום לתקן את אשר עותו, וממה שאמר הכתוב את השמלה בה"א הידיעה, נראה שהיתה שמלת נח עצמה שהיה מתכסה בה, וחם וכנען לקחו שמלתו והוציאוה כדי שישאר מגולה עד יבאו שם ויפת לראותו:

וישימו על שכם שניהם, מלם שכם סמוכה למלת שניהם, ופירושו על שכם של שניהם, ואילו היה מוסב על שם ויפת היה הכתוב אומר וישימו על שכמם, כי הם נושאי המאמר, אלא הנכון אצלי שכנוי שניהם שב על חם וכנען הנזכרים בפסוק שלפני זה, ושם ויפת הכריחום ליכנס לאהל אביהם והשמלה על שכמם כדי שיבושו ממה שעשו וילמדו לנהוג כבוד באביהם, ונכנסו גם הם עמהם מדאגה פן יבזוהו שנית אם יניחום ליכנס לבדם, ובדרך הזה גילה לנו הכתוב ששנים היו החוטאים דהיינו חם וכנען:

וילכו אחורנית, שב על ארבעתן, שכלם הלכו לאחור שלא לראות את ערות אביהם: