ביאור יש"ר על התורה, בראשית ח:כב

עוד כל ימי הארץ, לפי שאמר למעלה לא אוסיף עוד, דמשמע לעולם, אילו אמר כאן כי זרע וקציר וכו' לא ישבותו, היינו שומעים שלא יחדלו לעולם ממנהגם, ושיהיה העולם נוהג תמיד כאשר הוא עתה, אבל הפך מזה מצאנו בפי הנביאים שלעתיד לבא יברא ה' שמים חדשים וארץ חדשה, לא תזכרנה הראשונות והעולם בכללו יתחדש כנשר נעוריו, וכן אמר דוד תשלח רוחך יבראון ותחדש פני אדמה (תהלים ק"ד ל'), לכן להוציא מדעתנו הסברא הזאת הוסיף הכתוב לבאר שהמנהגים האלה לא ינהגו אלא כל הימים שגזר השם ב"ה על עולמו, והוא העו"הז, ועליו אמר עוד כל ימי הארץ, להוציא הימים הבאים אחרי כן, כי אז ינהגו מנהגים אחרים, והשם יחדש את עולמו ויעשה אותות לטובה:

זרע, חלק את השנה בתחלה לשני חלקים, והם זרע וקציר, ואח"כ דרך פרט לד' חלקים, קור כנגד חום, וקיץ כנגד חורף, וכלם יום ולילה יחלקו, כי החסר מזה נוסף בזה, אח"כ ישוב העודף ויוסיף על החסר עד היותם בשוה:

לא ישבותו, מכלל ששבתו כל ימות המבול, שלא שמשו המזלות ולא היה ניכר בין יום ובין לילה, ועתהלא ישבותו ולא יפסקו מלהתנהג כסדרן: