ביאור יש"ר על התורה, בראשית ו:ז

ויאמר ה', מוסב אל לבו האמור למעלה, כאילו אמר ויאמר ה' אל לבו:

את האדם, שם כלל לכל המין האנושי, ומאמר אשר בראתי מחובר עם מה שלמעלה לא עם מה שלמטה, ושיעורו אמחה מעל פני האדמה את האדם אשר בראתי:

עד בהמה, לפי שהכל נברא בשביל האדם, כיון שהוא נמחה ימחו אף הם:

כי נחמתי כי עשיתים, לשון עשייה על התיקון כמו שכתבנו פעמים רבות, ולכן למעלה זכר לשון בריאה וכאן לשון עשייה, וענינו אני תקנתי בני אדם באופן שיהיה שלימים ומאושרים אבל הם הרעו וקלקלו ונשתנו ממצבם, לכן אינם ראויים עוד להתקיים: