וכל יצר מחשבות לבו, לא די שרעתם רבה בארץ, כלומר שהשחיתו דרכם בפועל, אלא שגם לבם היה תמיד מצייר ציורים רעים, ואפילו אם היו עושים דבר שעל ידו לא תצא תקלה לעולם, כל מחשבותם היו לרעה, והשם כל יצר מחשבות מבין וראה שאין להם עוד תקנה מאחר שנהפך לבם בקרבם והשתקע ברשעה, ולהן גזר להשחיתם: