ביאור יש"ר על התורה, בראשית מט:ח

יהודה אתה יודוך אחיך, מלת אתה הבאה כאן נוספת על הכנוי שבמלת יודוך היא להורות על הפך הענין הקודם לו, כאומר אבל אתה יהודה אינך כמו אחיך הקודמים לך שבכולן מצאתי שמץ דופי, אבל בך איני מוצא רק דבר טוב, ואני רואה בנבואה שעתידין בניך למלוך על כל ישראל, ואין לפרש שרק בעבור זאת נתן יעקב המלוכה ליהודה לפי שלא מצא יותר הגון ממנו, ונטל אותה מראובן בעבור היותו נמהר במעשיו, ומשמעון ולוי בעבור אפם כי עז, כמו שחשבו המפרשים, כי כבר אמרנו למעלה (מ"ח י"ט), שאין הרשות ביד המברך לתת מעלה ויתרון למי שירצה, גם הוכחנו (לעיל פסוק ד') שמעולם לא היה ראובן ראוי למלוכה אפילו אם לא חטא, אלא הכל כפי אשר יראה הנביא בעתידות ורק לפי שהשם גילה סודו אל יעקב שיהודה יזכה למלוכה, לכן ברכו הזקן ביתרונות האלה:

יודוך אחיך, לשון נופל על לשון, יהודה יודוך, וכן אמר דן ידין, גד גדוד, וענין יודוך אינו לשון שבח והודאה, אלא הוא כמו יהודוך, ופירושו ימליכוך ויתנו עליך הוד מלכות, והנה גם יהודה עצמו היה הנכבד מכל אחיו וכולם סרים למשמעתו, כמו שמצינו במכירת יוסף וישמעו אחיו (לעיל ל"ז כ"ז), וכן אמר לאביו אנכי אערבנו (לעיל מ"ג ט'), שזה מורה על גדולתו ונדיבותו, וכן נראה מכתוב ויבא יהודה ואחיו ביתה יוסף (לעיל מ"ד י"ד), שהוא היה להם לראש וכולן הולכים אחריו, וכן ואת יהודה שלח לפניו אל יוסף (לעיל מ"ו כ"ח), לכבדו יותר משאר בניו, וכל זה היה אות שבניו יצלחו למלוכה, כי כל מה שאירע לאבות סימן לבנים:

ידך בערף איביך, שינוסו מפניך, כענין ונתתי את כל אויביך אליך עורף (שמות כ"ז כ"ז), כי הנס מפני אחר מחזיר ערפו אליו, והנוצח רודף אותו ותמיד ידו סמוכה לעורף אויבו:

ישתחוו לך בני אביך, כמו למלך, ולפי שהיו בניו מנשים רבים, אמר בני אביך, ולא בני אמך כמו שאמר יצחק, ושמענו מזה שעל כולם תהיה לו ממשלה: