ביאור יש"ר על התורה, בראשית מט:טו

וירא מנחה כי טוב, ראה יששכר שהמנוחה וההשקט טוב יותר מלצאת למרחקים, כי בשבתו בשלוה על אדמתו יוכל לעסוק בחכמות ובדברי עיון, וכמו שכתוב ומבני יששכר יודעי בינה לעתים וכו' (ד"ה א' י"ב):

ואת הארץ כי נעמה, גם בראותו כי ארצו תהיה מבורכת ומצלחת:

ויט שכמו לסבל, בחר לסבול ברצון טורח עבודת האדמה כחמור שסובל ונושא משאו, ואמר זה כנגד ואת הארץ כי נעמה:

ויהי למס עבד, זה נאמר כנגד וירא מנוחה כי טוב, ושיעור הכתוב כך, וירא מנוחה כי טוב ויהי למס עובד, וירא את הארץ כי נעמה ויט שכמו לסבול, כי לשני טעמים יבחר לשבת בארצו, א' להגות בתורה ובדברי חכמה, והב' לעבוד אדמתו הטובה, ולהשיג מבוקשו הראשון יתן מס למלכים כדי שלא יכריחוהו לצאת למלחמה, ולתכלית השני יטה שכמו לסבול טורח עבודת האדמה להתפרנס ממנה, מאחר שלא יתעשר לא משלל האויבים ולא ממשא ומתן, ובזה בשר לו יעקב חלק טוב שיהיה לגורלו בארץ, והנה אף כי מצאנו שהיו בתחלת ימי השופטים אנשים גבורים למלחמה, כאשר שבחה אותם דבורה ושרי ביששכר עם דבורה וכו' (שופטים ה' ט"ו), עכ"ז כאשר ראו המנוחה כי טובה היא, חזרו לבחור בה: