ביאור יש"ר על התורה, בראשית מח:כב

ואני, כל כך אני בטוח וברור לי שתשובו אל ארץ אבותיכם, עד שאני נותן לך עכשיו חלק אחד בארץ יותר על אחיך, שכל אחד מהם לא יקח אלא גורל אחד, ואתה תיקח שני גורלות, כי אפרים ומנשה כראובן ושמעון יהיו לי, ומלת שכם פי' חלק, כמו אחלקה שכם (תהלים ס' ח'):

על אחיך, יתר על אחיך:

אשר לקחתי, בא עבר במקום עתיד לפי שהשם כבר הבטיחו לתת את הארץ לבניו והרי היא כאילו נתונה כבר:

מיד האמורי, זכר האמורי ולא שאר העמים לפי שישראל לקחו הארץ תחלה מיד האמורי כי סיחון ועוג שני מלכי האמורי היו, והמלחמה הראשונה והגדולה שהיתה להם בכיבוש הארץ היתה ליהושע שהיה מזרעו של יוסף, ובו נעשה הנס הגדול כדכתיב אז ידבר יהושע לה' ביום תת ה' את האמורי לפני בני ישראל (יהושע י' י"ב), ומיד האמורי היה חלק ונחלה לבני יוסף כמו שכתוב וילכו בני מכיר וכו' ויורש את האמורי אשר בה (במדבר ל"ב ל"ט), וגם בני אפרים נחלו בגבול האמורי כמו שכתוב ויואל האמורי לשבת וכו' ותכבד יד בית יוסף ויהיו למס:

בחרבי ובקשתי, הכוונה על חרב וקשת הלוחמים בעת כבוש הארץ: