ביאור יש"ר על התורה, בראשית מז:כד

והיה בתבואת, בעת הכנסת התבואה:

חמישית, חלק אחד מחמשה, ובדרך הזה רצה יוסף לקיים מה שגזר עליהם בשנות השבע, שנאמר וחמש את ארץ מצרים, גם עתה בשנות הרעב לקח החומש, וכן לעתיד עשה חק שיהיה תמיד החומש למלך, והנה אמר להם יוסף שבעת האסיף יתנו החומש והשאר יהיו להם לאכלה, אבל בכל החדשים שעברו בין החריש והקציר כלכלם יוסף מאוצרות המלך במחיר אדמתם שקנה לפרעה:

הידת, חלקים והם הארבע החמשיות הנותרות:

לזרע השדה, שבכל שנה:

ולאשר בבתיכם, לשאר צרכי הבית, כלים ובגדים וכדומה, כי מן הד' החלקים ימכרו למלאות שאר צרכיהם:

ולאכול לטפכם, כלומר לא לכם לבד העובדים את האדמה יהיה די לאכול בחלק הזה הנשאר לכם, אלא גם הטף שאינו עובד וטורח יתפרנס ממנו, ועם זה כמעט שתהיו כבעלי בתים אדוני השדות, ולא תתנו רק כפל המעשר שנותן כל עובד אדמה לאוצר המלך: