ביאור יש"ר על התורה, בראשית מב:ט

אשר חלם להם, עליהם, ובזכרו את ב' החלומות ראה שלא נתקיים עדיין אף אחד מהם, כי בראשון ראה שכל אחיו משתחוים לו, וכאן לא היה בנימין, ובשני השמש והירח וי"א כוכבים משתחוים לו שירמוז גם לאביו ואשת אביו, ולפי שידע בפתרונם, והבין בחכמתו שיקויימו שניהם, לכן חשב זאת התחבולה להעליל עליהם ולהכריחם שיביאו את בנימין הנה ויקויים החלום האחד, ואח"ז יתודע אליהם ויביאו גם את אביהם וכל ביתו למצרים ויקויים גם הב', ולכן לא הגיד להם בתחלה שהוא יוסף, כי אז היה אביו בא מיד בלי ספק, ולא יתקיים החלום הראשון:

מרגלים אתם, אע"פי שידע יוסף שמכירתו היתה נגזרת מהאל לטובת אנשי מצרים ולטובת משפחתו, מ"מ ראה שאחיו חטאו במכירתו כי הם כיונו לרעה, ולכן ראויים הם לעונש, אבל לפי שלא נעשתה מחשבתם הרעה, לכן לא היה בצדק להרע עמהם בפועל, אלא להפחידם ולצערם מעט מיראת העונש שיבא וכן עשה, ואחר שנתודע להם גילה להם סוד הדבר באמרו ואתם חשבתם עלי רעה אלהים חשבה לטובה וכו':

את ערות הארץ, מהיכן היא נוחה ליכבש, והנה אין כפל לשון במה שאמר מרגלים אתם והוסיף לראות את ערות הארץ באתם, אלא כך פירושו, בקיאים אתם באומנות זו להיות מרגלים, וגם עתה לכוונה זו באתם כאן: